שו"ת בעניני החג - חול המועד
א) ש. האם מותר בחוה"מ לכבס המכנסיים של חליפת יו"ט שהתלכלכו באופן שא"א ללובשם ואין לו זוג אחר המתאים לחליפת יו"ט? וכן אשה שהתלכלכה שמלת שבת היחידה שלה.
ת. אע"פ שהתירו לכבס כשאין לו אלא חלוק אחד וכמש"כ בשו"ע סי' תקל"ד ס"א, עדיין יש להסתפק אם בגד היחיד של שבת ויו"ט נחשב כאין לו אלא אחד כיון שיכול ללבוש בגד של חול, ואפילו את"ל שנחשב כאין לו אלא חלוק אחד והיה מקום להקל, מ"מ המ"ב בס"ק ט' נוטה לדעת הפוסקים שלפי צורת מלבושים שלנו שאינו ניכר שאין לו אלא חלוק אחד, אין להקל בזה.
?ב) ש. האם מותר בחוה"מ להעביר רהיטים לדירה שיבואו לגור בה מיד לאחר החג
ת. ראה בשו"ע סי' תקל"ה ס"א שאין מפנין כלים שאינם לצורך המועד מחצר לחצר. וביאר המ"ב ס"ק ב' אם זה דרך רשות הרבים, וא"כ כיון שלא יגורו בדירה עד לאחר החג אין כאן צורך המועד, ולכן אסור להעביר הרהיטים לדירה החדשה.
ג) ש. האם מותר בחוה"מ להבריק את הרצפה עם חומר הברקה (פוליש וכד')?
ת. עי' בשו"ע בסי' של"ז ס"ג שאין סכין ואין מדיחין את הרצפה בשבת ועיי"ש במ"ב ס"ק טו' וטז' דסיכה היינו בשמן והדחה היינו במים ובס"ק יז' כתב שהוא גזירה דרבנן ולפי"ז בחוה"מ לצורך המועד הובא בשם בעל החשק שלמה מוילנא שהתיר להדיח הרצפה בחוה"מ אבל לא התיר סיכה והברקה שיש בה חשש איסור ממחק וגם טירחא יתירה וגם עובדא דחול.
ד) ש. כשהולכים לבקר קרובים, האם מותר בחוה"מ לקנות להם מתנה אם המתנה עצמה איננה לצורך המועד?
ת. יש להוכיח ד"לצורך המועד" נקרא גם אם יש בו שמחת יו"ט רק בגלל עצם נתינתו וקבלתו, אע"ג שא"א להשתמש בו ביו"ט, ממה שפסק השו"ע בהל' יו"ט סי' תקט"ז ס"ג דמשלחים תפילין דורון ביו"ט אפי' דרך רה"ר כיון שראוי להניחם בחול, ופירש המ"ב בס"ק י"ב דאע"פ שאסור להוציא שום דבר ביו"ט אם אינו צריך לו אלא לצורך חול מ"מ כיון שהוא נהנה ושמח במה שמשלח דורון לחברו הרי זה צורך שמחת יו"ט, ולפי"ז שפיר נחשב לצורך המועד כשקונה מתנה לתת לקרובו בחוה"מ אע"פ שלא ישתמש בחפץ זה בחוה"מ ומותר לקנותו בחוה"מ, כמו פירות וכסות וכלים שפסק השו"ע בסי' תקל"ט סי"א כשהם לצורך המועד, ובתנאי שבעלי החנות מוכרים בצנעה כמש"כ השו"ע שם.
ה) ש. האם מותר בחוה"מ לקחת עוזרת נקיון יהודיה?
ת. שמעתי ממרן רבינו הגרי"ש אלישיב שליט"א שמותר רק בתנאי שמשלמים לה בהבלעה, עם תשלום עבור הימים האחרים שעובדת אצלם.
ו) ש. האם מותר בחוה"מ להזמין טכנאי לתקן מכונת כביסה כדי לכבס בגדי ילדים קטנים?
ת. הנה כיון שצריך אומן לתקנו, הרי לא מצינו היתר לעשות מעשה אומן בחוה"מ אלא לצורכי הרבים, כדאיתא בשו"ע סי' תקמ"ד ס"א וב', או דבר האבד כדאיתא בסי' תקמ"ה ס"ג, וכן לצורך אוכל נפש וחימום הדירה בזמן הקור כמש"כ המ"ב בסי' תקמ"ה ס"ק י"ח וי"ט, אבל בנידון דידן שלא נכלל באף אחד מהאופנים אלו נראה דאין להתיר לתקן המכונה אלא א"כ אפשר במעשה הדיוט, או בשינוי כמש"כ המ"ב בס"ק ט"ז דאע"פ שהוא לצורך המועד לא התירו לעשות מלאכה כי אם בשינוי.
ז) ש. האם מותר בחוה"מ להזמין אינסטלטור לתקן צינור ביוב שנסתם באמבטיה?
ת. ראה בשער הציון בסי' תקמ"ד ס"ק ו' דלצורך יחיד אסור לתקן לו מרחצו במועד אפילו מעשה הדיוט, דיחיד אפשר לו בלא מרחץ. ברם, כיום שכ"א מתרחץ בביתו וקשה לומר לכל המשפחה ללכת להתרחץ בבית אחר, ראיתי שפוסקים שנחשב לצורך המועד ובודאי מותר ע"י מעשה הדיוט, וראיתי מקילים אף במעשה אומן מטעמי בריאות או מחשיבים את זה כאוכל נפש אבל זה לא פשוט.
ח) ש. האם מותר להדביק בחוה"מ סולית נעל שנקרעה?
ת. כיון שההדבקה אינה מעשה אומן ואינו דומה לתפירה שאפי' הדיוט צריך להחמיר לתפור בשינוי כדאיתא ברמ"א סי' תקמ"א ס"ה (אע"פ שמעיקר הדין הדיוט תופר כדרכו כמש"כ במ"ב שם ס"ק י"ב), א"כ מותר להדיוט לתקן.
ט) ש. המתחיל להשתמש בכלי חשמלי חדש בחוה"מ ונזכר שצריך לפרקו ולהרכיבו מחדש ע"י חשמלאי מומחה כדי שיהיה פטור מטבילה כמשכ' בפ"ת ביו"ד בריש הל' טבילת כלים, האם מותר לקרוא לאומן בחוה"מ שיפרקו וירכיבו מחדש?
ת. עי' בשו"ע בסי' תק"מ ס"ז דמותר לעשות תנור וכיריים בחוה"מ אם ישתמש בהם בחוה"מ וביאר המ"ב בס"ק י"ח דמותר אפי' במעשה אומן כיון שהוא לצורך אוכל נפש, ולפי"ז פשוט דה"ה לפרק ולהרכיב כלי חשמלי כדי שיהיה ראוי להשתמש בו לאוכל נפש מותר אפי' ע"י אומן.
י) ש. האם מותר בחוה"מ לקלוע עלי לולב לעשות "קוישלאך" לאיגוד המינים מחשש מלאכת אומן?
ת. ראה בשו"ע סי' תקמ"א ס"א דמותר לעשות מצודות דגים מעלי ערבות שהוא מעשה הדיוט אך לא מחוטים שהוא מעשה אומן. ומוכח שעיקר יסוד היתר אריגת רשת וכו' הוה אך ורק אם הוא מעשה הדיוט. ולפי"ז כיון שעשיית קוישלאך אינה ענין פשוט לכל אחד וצריכין רגילות ואומנות מסוימת, אי אפשר לומר שנחשב כמעשה הדיוט ואפי' לצורך המועד אין היתר לעשותו בחוה"מ.
יא) ש. האם מותר להקליט בחוה"מ דרשות או שירים כמו בשמחת בית השואבה וכדו'?
ת. מכיון שהפעלת מכונת ההקלטה אין בה אלא פתיחת זרם חשמל ואולי גם הדלקת אורות קטנים, ובנידון דידן הרי זה מלאכת הדיוט לצורך המועד ודבר האבד, א"כ אין שום מניעה מלעשותה, וכמו שמדליקים אור חשמל להאיר בחוה"מ.
יב) ש. האם מותר בחוה"מ להפקיד כסף בבנק?
ת. כיון שהפקדת כסף לבנק מכריחה כתיבה שזה הרי אסרו בחוה"מ כמש"כ בשו"ע בסי' תקמ"ה, וגם כרגיל קשור למסחר שג"כ אסור בחוה"מ כמש"כ בשו"ע בסי' תקל"ט, ולכן אין להפקיד כסף בבנק, אלא אם יש בזה חשש דבר האבד כגון שאם ישאר בביתו יש חשש שייגנב או שיהיה הפסד אחר, אך כשיש מינוס בחשבון אזי מותר להפקיד בכל אופן.
יג) ש. האם מותר להוציא כסף מכספומט לצורך המועד?
ת. שמעתי ממרן רבינו הגרי"ש אלישיב שליט"א שמותר, אע"פ שגורם להדפסה במחשב הבנק, דכיון שצריך את הכסף, הרי מותר לכתוב אפי' שטר חוב.
יד) ש. הלומד נהיגה ואם יפסיק במשך כל החוה"מ ולא ילמד נהיגה אז אח"כ יצטרך להוסיף עוד שיעורים האם זה נקרא דבר האבד?
ת. אע"פ שהוצאת עוד כמה שיעורים של נהיגה זה לא הפסד גדול מ"מ בדבר האבד לא נתנו חכמים שיעור וכדמשמע בשו"ע בסי' תקל"ח ס"א שמותר לזפת אפילו חביות קטנות וביאר המ"ב בס"ק ו' אע"פ דלא נפיש פסידייהו אם יזוב מעט יין מהם מ"מ נקרא דבר האבד ולפי"ז מותר להמשיך ללמוד נהיגה בחוה"מ כדי שלא להפסיד מה שכבר למד לפני כן.
HaRav Dunner is a member of the Beis Din of Shearis Yisroel and the rov of the Adas Yisroel community in Bnei Brak.
